בית הקברות היהודי במרקש

בית הקברות היהודי במרקש (בית מועד לכל חי)

שער בית העלמין, בו מופיעה שנת ההקמה (ע"פ המסורת) - 1537
שער בית העלמין, בו מופיעה שנת ההקמה (ע"פ המסורת) - 1537
פרטי בית הקברות
דת	יהדות
תאריך הקמה	1537
שטח	58 דונם
מספר קבורים	מעל 20,000
קואורדינטות	31°37′12″N 7°58′44″W

בית הקברות היהודי במרקש (לפי המסורת נוסד בשנת 1537) נחשב לאחר מבתי הקברות היהודיים הגדולים במרוקו. בשל חשיבותו ההיסטורית וקברי הצדיקים המצויים בו, המקום מושך אליו תיירים רבים.

רקע: הקהילה היהודית במרקש

מבט מהאוויר על בית העלמין, צולם ב-1930 או 1931

ערך מורחב – קהילת יהודי מרקש

ב-1136, עלי, בנו של יוסף בן תאשפין שייסד את העיר, אסר על היהודים להתיישב במרקש, אך ידוע שהזמין רופאים יהודים לשרת בחצרו, ובכך יצר גרעין של עדה יהודית. בתקופת שלטון אל-מוואחידון נחרבה הקהילה היהודית. לאחר גירוש קנ"א הגיע רבי אפרים אנקווה, למרקש על מנת לבדוק את האפשרות להתיישב בה, הוא תיאר בספרו קהילה מאורגנת הקיימת במקום. לאחר גירוש ספרד הגיעו למרקש יהודים רבים ובעיר פעלו שושלות רבות של רבנים ממשפחות אלה, בהן: בן עטר, פינטו ואזולאי. ב-1523 כבשו השריפים מבני סעד את מרקש, ובימי השריפים עלה מעמדה של מרקש, שנהייתה לראשונה לבירת הארץ במקום פס, ובכך משכה אליה יהודים רבים. משנים אלה ידועים שני אישים חשובים במרקש, רבי משה אלפלס - דרשן ומחבר, ורבי אברהם בן ראובן אזולאי, מו"ל ומגיה ספרים, שיצא ממרוקו לרכוש תכשיטים עבור המלך. בשנת ה'שפ"ב (1622) מושלמת בניית המלאח של מרקש ליד ארמון המלך.

החל מהמאה ה-18 ניכרת התפתחות בחיי היהדות במרקש, בין השאר בכך שישיבותיה, שהצטיינו בעיון התלמוד, משכו אליה תלמידים רבים ממקומות שונים, וחכמיה הותירו יצירה תורנית ענפה. מהרבנים הבולטים והיוצרים שפעלו אז נמנים: רבי שלמה עמאר - כיהן כראש ישיבה וכרבה של העיר ובלט כפוסק הלכה חשוב, רבי אברהם אזולאי - כיהן כרב העיר ועמד בראשות ישיבה במרקש, ואף עמד בראשות בית מדרש לקבלה, אליו הגיעו ללמוד רבנים מקצוות מרוקו ומהם רבי אברהם אבן מוסה ורבי יעקב מראג'י ורבי שלום בוזגלו. האחרון מחבר הפירוש "מקדש מלך", התפרסם בעיקר הודות לתפקידים הרבניים בהם כיהן בארצות אירופה. כן ידועים הרבנים: מרדכי עטייא, אברהם פינטו, משה רוזליו ואלעזר הלוי - שהיו מורים לתלמוד בישיבות בעיר, וחיברו פרשנות נרחבת לתלמוד.

בית הקברות

בית הקברות היהודי במרקש, הנקרא גם "בית מועד לכל חי", או "מערה" (כינוי למקום קבורה במרוקאית יהודית), נוסד, לפי המסורת, בשנת ה'רצ"ז (1537) כמופיע בשער (ראו תמונה). הוא מבתי הקברות היהודיים הגדולים במדינה ומשתרע על פני שטח של כ-58 דונם. בית הקברות מוקף חומה וממוקם מזרחית למלאח של מרקש. בצפונו ארמון בהיה ובמערבו, מעבר לחומה, נמצא בית הקברות (המוסלמי) באב ג'מאט.

לפי הערכות, קבורים במקום למעלה מ-20,000 קברים. קברי הכוהנים שנצבעו בכחול ממוקמים ליד פתחו, על מנת לאפשר לקרובים הכוהנים לבקר בהם (ראו תמונה), בהתאם להלכה האוסרת כניסת כוהנים לתחום הקברים. ישנן גם חלקות נפרשות לנשים, גברים וילדים.

המקום מתוחזק על ידי הקהילה היהודית ובאמצעות שומר הנמצא במקום 24 שעות ביממה.

בית הקברות הפך לאתר תיירות אליו מגיעים אלפי יהודים מכל רחבי העולם, בעיקר אלו בעלי מוצא מרוקאי.^{[דרוש מקור]}

קברי הצדיקים וקברים מיוחדים

המקום מיוחד במאות קברי הרבנים והצדיקים הקבורים בו שחלקם מהווים מקום תפילה למבקרים במקום. בבית הקברות ישנם כמה מבני מאוזוליאום שנבנו מעל כמה קברי רבנים מפורסמים ואישים חשובים, כמו הרב אברהם אזולאי והרב דוד חזן הקבורים באוהל אחד, ורבי יצחק דלויה (ראו תמונה), ונשיא ועד הקהילה מר חנניה קדוש (ראו תמונה). בין הרבנים הנסופים הקבורים במקום: רבי שלמה עמאר (ראו תמונה), רבי אברהם פינטו, רבי חנניה הכהן, רבי שלמה בן תאמצות, רבי אברהם בן עטר ורבים אחרים.

גלריה

המואזוליאום על קברו של חנניה קדוש - ראש הקהל נוף של קברים עתיקים ממראות הקברים תפילה למבקר על קיר מראה קברים טיפוסי מצבות הכוהנים צבועות בכחול עמדה לנטילת ידיים המבנה על הציון של רבי יצחק דלויה קברו של רבי שלמה עמאר הרמטכ"ל אביב כוכבי בביקור במקום, יולי 2022 אביב כוכבי עם המשלחת הישראלית במקום

ראו גם

• קהילת יהודי מרקש
• צלאת אל עזמה

לקריאה נוספת

• חביב איבגי, אבני זיכרון לקהילת מראקש, לוד, תשס"ד
• יוסף הלל, מצבות מראכש, הוצאת קהילות ישראל, ירושלים, תשע"ו
• הרב יוסף פרץ והרב יוסף הלל (עורך), קדושי מראכש, הוצאת קהילות ישראל, ירושלים, תשפ"א

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא בית הקברות היהודי במרקש בוויקישיתוף
• בית החיים במרקש - אתר לתיעוד הקברים במרקש (בצרפתית)
• Miaara Jewish Cemetery באתר: findagrave (באנגלית)